ספר “סטיבן הוקינג” סדרת “קטנים גדולים”

סְטִיבֶן הוֹקִינְג
כָּתְבָה: אִיסָבֶּל סַנְצֶ’ז וֶגָארָה
אִיֵּר: מֵאט הַאנְט
נֹסַח עִבְרִי: עֲטָרָה אֹפֶק

“תְּבוּנָה הִיא הַיְּכֹלֶת לְהִסְתַּגֵּל לְשִׁנּוּי.”
סְטִיבֶן נוֹלַד בָּעִיר אוֹקְסְפוֹרְד שֶׁבְּאַנְגְּלִיָּה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת עוֹלָם גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה.
בַּלֵּילוֹת הָיָה הַיֶּלֶד מִתְבּוֹנֵן שָׁעוֹת בַּשָּׁמַיִם זְרוּעֵי הַכּוֹכָבִים, וְתוֹהֶה מָה מִסְתַּתֵּר שָׁם לְמַעְלָה, בָּאֵינְסוֹף.
הָרוֹפְאִים אָמְרוּ לוֹ שֶׁמַּחֲלָה נְדִירָה הֵחֵלָּה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל גּוּפוֹ וּלְשַׁתֵּק אוֹתוֹ, וְשֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ רַק עוֹד שְׁנָתַיִם לִחְיוֹת.
סְטִיבֶן הַצָּעִיר הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הַיְּקוּם כֻּלּוֹ מִתְמוֹטֵט סְבִיבוֹ…
אַךְ בִּמְקוֹם לְהַשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ מַטָּה, אֶל רַגְלָיו, הֶחְלִיט סְטִיבֶן לָשֵׂאת עֵינָיו מַעְלָה, אֶל הַכּוֹכָבִים.
הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִשְׁלֹט עוֹד בְּגוּפוֹ, אֲבָל כְּדֵי לַחְקֹר אֶת הַיְּקוּם הוּא לֹא נִזְקַק אֶלָּא לְשִׂכְלוֹ.

“דמותו של סטיבן הוקינג מתנייד בכסא הגלגלים החשמלי,
ראשו מוטה הצדה וידיו השלובות מפעילות את הכסא,
נתפסת בדמיון הציבורי כסמל ממשי של נצחון הרוח על מגבלות החומר.
כמו אצל האורקל של דלפי ביוון העתיקה,
נראה כי על המגבלה הגופנית שלו פיצה כשרון כמעט על טבעי,
שאיפשר למוחו לשוטט בחופשיות במרחבי היקום ומדי פעם בפעם לחשוף כמה מהסודות החבויים מעיניהם של בני התמותה”.
מתוך ההספד של רוג’ר פנרוז.