גרנד הוטל בית מלון של רגשות מאת לידיה ברנקוביץ

בְּרוּכִים הַבָּאִים לְבֵֵית מָלוֹן שֶׁל רְגָשׁוֹת,
הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו הָרְגָשׁוֹת בָּאִים לְהִתְאָרֵחַ.

לְכָל רֶגֶשׁ צֹרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ. כַּעַס, לְמָשָׁל, קוֹלָנִית מְאוֹד וּזְקוּקָה לַהֲמוֹן מֶרְחָב כְּדֵי לִצְעֹק.

עֶצֶב מְדַבֵּר בְּקוֹל חֲרִישִׁי וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת מֵצִיף אֶת חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה.

אֵין רֶגַע דַּל בְּבֵית מָלוֹן שֶׁל רְגָשׁוֹת. יֵשׁ רְגָשׁוֹת גְּדוֹלִים וְיֵשׁ קְטַנִּים, יֵשׁ מְשַׁעַשְׁעִים וְיֵשׁ מְאַתְגְּרִים. אֲבָל כָּל הָרְגָשׁוֹת מִתְקַבְּלִים בִּבְרָכָה. בְּבֵית מָלוֹן שֶׁל רְגָשׁוֹת יֵשׁ מָקוֹם לְכֻלָּם.

לִידְיָה בְּרַנְקוֹבִיץ’ סִיְּמָה אֶת לִמּוּדֶיהָ בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת פּוֹטְסְדַאם בְּ-2022. אֶת הַשְׁרָאָתָהּ הִיא שׁוֹאֶבֶת מֵעִיר הֻלַּדְתָּהּ, בֶּרְלִין, מִן הָאֲנָשִׁים וְהַתַּרְבּוּת בָּהּ. כְּשֶׁהִיא לֹא מְצַיֶּרֶת אוֹ כּוֹתֶבֶת, הִיא נֶהֱנֵית מֵרִקּוּדִים, מֵדִיטַצְיָה וְטִיּוּלִים אֲרֻכִּים בָּרֶגֶל. גְּרַנְד הוֹטֵל – בֵּית מָלוֹן שֶׁל רְגָשׁוֹת הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן, שֶׁצָּמַח מִמַּסָּע אִישִׁי שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ מְעַרְבּוֹלוֹת רִגְשִׁיּוֹת.