כל אורגניזם, כל דבר חי, כל פיפס שהגיע מן הטבע, מהקטן והמיקרוסקופי ביותר ועד לגדול והשמן ביותר- סופו להתפרק חזרה לאדמה. “מעפר באת ולעפר תשוב” זו אינה אמרה שנוסחה כלאחר יד, זו אמת מוכחת שאני מתכוונת, כאן ועכשיו, להאיר באור חדש ומרענן ולספר על כמה וכמה דרכים ליישום קל שלה.
בספרו מעורר ההשראה ומשנה התפיסות “זבל אנושי“, מספר ג’וזף ג’נקינס בפסקה שכותרתה אנרגית שמש בקליפת בננה כי “שיירים אורגניים מאחסנים בתוכם אנרגיה סולארית. כל תפוח אכול או קליפת בטטה אוצרים בתוכם כמות זעירה של אנרגיה.. אשר מומרת לשמש מזון לצמחים…גלדי בצל, שיער שנקצץ, קליפות ביצים, קליפות של ירקות ואפילו טוסט שרוף כבר לא נחשבים בעיננו כזבל, אלא כקרני השמש בתנועתן ממקום אחד למקום אחר”. באופן אישי, מאותו יום שבו קראתי את הפסקה המוזכרת, ידי לא יכולה עוד לזרוק זבל אורגני לפח שאינו פח מיחזור. כיון שלמעשה, בהפרדה ומיחזור של פסולת אורגנית אנו משמרים את האנרגיה והחיים הטמונים בשאריות כאלו ואחרות ומחזירים אנרגיה זו לאדמה. השאריות הללו, ממש כמונו, נבטו בעמל רב, צמחו ככל יכולתם ולבסוף משמילאו את ייעודם, מתו. אז בואו ניתן להם את הכבוד המגיע להם – לחזור לאדמה. “מעפר באת ולעפר תשוב”.
מעבר לאנרגיה שנשמרת, וממשיכה לעבור מדור לדור של אורגניזמים, החומר האורגני שאנו ממחזרים הופך לדשן טבעי ועשיר שמשמש מזון לצמחייה ומחליף את הצורך בדשנים כימיים. אפשר וצריך לחיות בעולמינו ללא דשנים כימיים – לא כולם יאמינו לי כי נראה שאספקת המזון העולמית תלויה בהם. האמת היא שבעקבות המהפכה החקלאית, גידול המזון ההמוני ואימוץ שיטות גידול חדגוניות (מונוקולטורה) התדרדרנו למצב הזה. אבל על כך ועל הפגיעה של החקלאות הקונבנציונאלית באדמה, בפוסט נפרד. אם נחזור לענין הדשן הטבעי, הלא הוא קומפוסט בשפה זרה ודשונת בעיברית תקנית, היופי שבדבר הוא סגירת המעגל:
אחרי שתקראו את הספר, שמודפס על נייר ממוחזר, אתם תסתכלו אחרת על החיים, באחריות. תודה לטליה שניידר על התרגום וההוצאה לאור.
היתרונות של החזרת חומר אורגני למקור שלו, לאדמה, ממשיכים. בכך שנפריד ונמחזר פסולת אורגנית אנחנו נפחית ב40% !! את נפח האשפה שיגיע למטמנות. הדבר אומר פחות שינוע של אשפה, פחות שטחים למזבלות, פחות זיהום אוויר, קרקע, נוף ומי תהום. פחות להוריד את הזבל ופחות שקיות מטפטפות ומסריחות. אני מרוקנת את שקית הזבל הקטנה שלי פעם בשבוע, ובעיני גם זה יותר מדי.
במסגרת ניסויים על אורח-חיים וצרכנות אנושית, הצלחתי להגיע לכמות המצומצמת הזו של אשפה, במשך חצי שנה. סה”כ – שקית אחת קטנה ודחוסה.
קומפוסט הוא התוצר שמתקבל כאשר אנו בני האדם מאפשרים לחומר אורגני להתפרק ולהתכלות בתהליך ביולוגי טבעי ומבוקר. יש לציין שקומפוסט נוצר גם באופן טבעי בטבע ולא בהכרח ביוזמת האדם- כאשר עלים נושרים ומתפרקים אט אט לאדמה תחתם, כאשר פגר של חיה מתכלה לאיטו, כאשר שארית תפוח מושלכת לאדמה החשופה או כאשר יצור כלשהוא משחרר את הפרשותיו במקום טבעי. קומפוסט הוא בעצם דשן, שאנו יכולים לייצר לבד, בין אם בחצר השכונתית, במרפסת הביתית או באמצעות המועצה המקומית. קומפוסט הוא מזון עשיר לצמחים, הוא מעלה ניחוחות של פוריות ורעננות כמו של אדמה אחרי הגשם והוא אינו מזמין חרקים או חיות לא רצויות. הקומפוסט אוצר לחות ולכן מגביר את כושרה של האדמה לקלוט ולהחזיק מים קרוב לפני הקרקע, קומפוסט מחזיק מים פי 9 ממשקלו לעומת חול המחזיק רק פי 2. את חומרי התזונה שבו, משחרר הקומפוסט באיטיות לאדמה, מה שעוזר לצמחים לקלוט את המזון ממנו. הקומפוסט גם מרווח את האדמה, ובכך שיוצר בה חללי אוויר הוא משפר את הניקוז ומנגיש לשורשים אוויר ומים להם הם זקוקים. כיון שאת הקומפוסט שמים בשכבת הקרקע העליונה, הוא עוזר בשמירת חומרי המזון בשכבה הנגישה לצמחים ומפחית חלחלול לעומק. הוא מכהה את האדמה ומסייע לה לקלוט חום. אם כל אלה לא שיכנעו אתכם עדיין, הקומפוסט מייצב בצמחים חסינות טובה למחלות ומזיקים ומאפשר לאדמה לווסת השפעות של ריסוסים וכימיקלים. קומפוסט הוא משהו משהו והשימוש בו יכול לשנות לטובה את פני האדמה.
הומוס (בעברית- רקבובית), חברו הקרוב של הקומפוסט, הוא בעצם התמצית של הטוב שבקומפוסט, חומר אורגני טהור, הדרגה המשובחת והמזוקקת יותר של קומפוסט. משתמשים בשניים באופן דומה, עם הבדלים בכמויות ובתדירות הדישון.
הדרך הכי פשוטה אך הכי מזהמת לזבל אורגני היא להשתמש בקומפוסט היא לקנות שקית ״קומפוסט״ במשתלה. כאן המקום לספר לכם שהשקיות האלה הם שקר אחד גדול, ואני לא אפרט יותר מזה. אתם תאלצו לסמוך עלי שמוצר זה עושה יותר נזק מתועלת (הכוונה לקומפוסט שמיוצר באופן מסחרי בקנה מידה גדול). לעומת זאת ״הומוס״ בשקית במשתלות הוא מוצר בסדר גמור.
זבל אורגני: הדרכים הבריאות לעשות קומפוסט או הומוס הן כדלקמן:
1. אספו את השאריות הזבל האורגני שלכם – קליפות, שאריות מהצלחת, ירקות ישנים, כל מה שנשאר מהבישולים, גבינות שהעלו עובש, נייר (לא צבוע או מולבן ולא בכמויות גדולות מדי), אבק, שערות, ציפורניים ועוד. הדרך היעילה והנוחה ביותר לאסוף את הפסולת הזו היא עם פח קטן שמיועד בדיוק למטרה זו, הוא אטום לנזילות ומונע ריחות לא נעימים, קל לנשיאה, לריקון ולשטיפה. לרוב נוח למקם אותו על השיש אבל זו כמובן תלוי בהעדפתכם האישית. אגב, באקו סטור תוכלו למצוא מגוון פחי קומפוסטר מתקדמים ומומלצים
2. אם אתם גרים בדירה ללא גינה– אתם יכולים לקפוץ לסעיף הבא. בחרו מיקום בגינה לערימת הקומפוסט שלכם. הנקודה צריכה להיות נגישה ולא רחוקה מדי (אתם תבקרו בה בין פעם ביום לכל כמה ימים) אך עם זאת לא קרובה מדי ובאופן שלא יפריע לכם בעין (אלא אם אתם אוהבים את הערימה בנוף, אני אישית כן). כעת אתם נדרשים לבחור האם לקיים את הערימה חשופה, פשוט ערימה או להרכיב לה בית? הבית הוא הקומפוסטר והוא יכול להבנות משאריות עצים ומשטחים או להגיע מוכן להרכבה מיצרנים שונים. כדאי לשים לב ולבחור בשיטה שתהיה אסטטית לסטנדרטים שלכם, ושתחזיק מעמד זמן רב, מסיבות ברורות של ברות-קיימא. מכיון שאת השאריות האורגניות שלנו צריך לכסות בפסולת אורגנית יבשה (עלים, נסורת, דשא קצוץ, עשביה, קש וכד׳) אפשר לחשוב מראש להקצות גם לזו מקום או כלי מסודר, בצמוד לערימת הקומפוסט. אחרי שבחרתם מיקום וצורה, הדבר הראשון והפשוט אליו תידרשו יהיה להניח בקרקעית הערימה ענפים וזרדים שמטרתם ליצור אוורור וניקוז לערימה. מכאן והלאה המשימה היא זהה- לרוקן את השאריות האורגניות הרטובות שלנו לערימה ולכסות בשאריות אורגניות יבשות מהגינה, מה שנקרא גם גזם. המינון של החומר היבש צריך להיות
בכל אחת משיטות הקימפוסט יש לשים לב לתנאים טובים, שיאפשרו את התהליך: איוורור – פתחים צידיים, לחות חצמן חום חנקן פחמן
קומפוסטר שעובד טוב ומקיים את כל התנאים הללו בצורה פחות או יותא מאוזמנת (אל דאגה זה קורה לבד) לא יסריח ולא ימשוך זבובים או חרקים אחרים.
3. חפירת בורות אקראיים– ישנה גם דרך נוספת, פחות מדוברת ופחות מוכרת שמוותרת על הקמת קומפוסטר ובכלל על הגישה האנכית, והיא אומרת חפירת בורות אקראיים או מתוכננים, והטמנת הפסולת האורגנית בתוכם. ניתן לחפור בור אחד לכל ריקון של פח או בור גדול לכמה ריקונים, אך חשוב תמיד לכסות אותו, ולזכור איפה הוא כדי להניח למקום להבשיל ולחזור אליו רק בגמר התהליך שלו (זמן התהליך תלוי בכמות החומר האורגני שהכנסתם לבור). בגמר התהליך תוכלו לבחור שלא לעשות ״כלום״- כלומר להניח לדשן להפרות את האדמה בנקודה שחפרתם, או לפזרו בצורה מבוקרת בגינה או לשתול מעל הבור ערוגה חדשה. אציין בקצרה שהשיטה הזו מתאימה לאיזורים יבשים או קרים במיוחד כיון שהיא עוזרת לשמור על טמפ׳ ולחות החשובים להצלחת התהליך, אך במקרים של גשם פתאומי ורב התהליך עלול להפגע. יש הממליצים לחופרי הבורות לתקוע בתוכם צינורות שישמשו להכנסת אוויר לערימה התת-קרקעית.
גדר כפולה סביב הגינה שמשמשת מיכל קומפוסטר. הדישון מתפשט כמטר מהגדר וכך הגינה מועשרת ושמחה. זכויות התמונה והגדר שייכות ליעל סתיו. https://www.facebook.com/invivo.studio
4. תולעים אדומות – בפעולת מיחזור הזבל האורגני, ניתן ורצוי להעזר בגמדים קטנים, הלא הן התולעים האדומות. ויש לומר המופלאות. התולעים האדומות הן החיה היחידה שמכניסה לגופה דבר מה, אותו היא מוציאה מגופה במצב טוב יותר- היא למעשה משביחה את מה שנכנס לה לגוף. ובמילים פשוטות יותר- הקקי שלה שווה זהב. ולמה אני מרחיקה לכת לזהב כי הדשן=האוכל שלנו. את התולעים ניתן לפזר בערימת הקומפוסט או ישירות בערוגות הגינה
בהצלחה!
מחפשים פחים למחזור ביתי? בואו לראות מה יש לאקוסטור להציע לכם