טיק. חושך. קפץ החשמל. צמרמורת קטנה של חשש עוברת בי. אני נושמת עמוק והולכת להרים את הפקק. מזל, החשמל חזר. באיזו קלות – רק להרים מתג אחד וכל הבית חוזר לחיים: המקרר מתחיל בקולות ההמהום שלו, הטלפון מצפצף, מתריע שחזר לקלוט, התנור מהבהב שנתייחס אליו וכל נורה שעבדה- דולקת כאילו בגאוות נצחון. באותה הקלות יכל החשמל גם לא לחזור, כמו שקרה לעשרות אלפים תושבים בסופ”ש הסוער האחרון. ברגעים כאלה אני נזכרת וקולטת עד כמה אנחנו תלויים בחשמל וגלי הזדהות וחמלה גועשים בי לכל אלו שנאלצו להתמודד עם חוסר אונים עצום וקור משתק.
בתור אקולוגיסטית חובבת פשטות שכמהה לכמה-שפחות-תלות בגורמים חיצוניים כמו חברת החשמל, ושואפת להשיג את כל צרכי מהטבע הסובב אותי ועדיין לחיות ברווחה, לא פעם ולא פעמיים אני משתעשעת במחשבות “כיצד אפשר לחיות בעידן שלנו, בתרבות שלנו ללא חשמל?” הדגש כאן הוא איך לעשות זאת ולהשאר חלק מהחברה, לא להתבודד ולא לחיות משהו שאינו אפשרי לרוב הציבור. אז לגמרי בלי חשמל זה לא אפשרי (וגם לא הכרחי), אבל בהחלט יש אלטרנטיבות:
1. היא לצרוך חשמל מאנרגיה מתחדשת
2. לצרוך חשמל בצורה חכמה יותר וחסכנית יותר
3. להשתמש במוצרים מקבילים לחשמליים – כאלו שממלאים את אותו צורך אבל פועלים ללא חשמל, למשל חימום ע”י גז או מערבל מזון ידני במקום חשמלי.
האלטרנטיבות האלה לא גורעות מאורח החיים המודרני, להיפך- הן מעצימות אותו. הטכנולוגיות הקיימות והפתרונות היצירתיים שנאספים בין אנשים מאפשרים לנו לצרוך בצורה מתקדמת ויעילה וכך לשפר את איכות חיינו – הן מבחינה בריאותית והן סביבתית. הנה כמה משוואות פשוטות להמחשת הטענה:
1. ניצול אור טבעי = פחות אור מלאכותי = פחות כאבי ראש
2.פחות ייצור חשמל = פחות זיהום אוויר = פחות מחלות ותמותה בקרב בני אדם ובע”ח
3. פחות מכשירים פועלים או על סטנד-ביי = פחות קרינה אלקטרו-מגנטית = פחות תופעות ומחלות (להנאתכם מחקר קטן ומרתק על קרינה והשפעותיה)
הדוגמאות ממשיכות, אבל אני רוצה להתעכב רגע, לפני שאציג מספר פתרונות מהפכניים, על מה שעומד מאחורי המשוואות, כמה אמיתות שסיפרו לנו ושאני נחושה לחשוף באור אחר.
חונכנו לחשוב שחשמל הוא אינסופי. זהו שקר וכזב. חשמל כיום מיוצר ממשאבים שאינם מתחדשים. פחם, גז ונפט – כולם תוצרים של תהליכים בני מליוני שנה בבטן האדמה והם כולם מאותתים על סיומם הקרב. המונח שיא תפוקת הנפט הופך רלוונטי יותר ויותר, ובינתיים חייבים מקבלי ההחלטות להשקיע באנרגיות חלופיות כגון אנרגיה סולארית או אנרגיה מפסולת. רק כאשר העולם יעבור להתבסס על חשמל מאנרגיות מתחדשות נוכל לחשוב עליו כאינסופי.
חונכנו לקבל חשמל כמובן מאליו. נכון שאנחנו חיים במדינה מפותחת וככאלה פשוט יש לנו חשמל זמין. זה לא משהו להתבייש בו חלילה, אבל כן לכבד ולהעריך אותו. ראשית כי אנחנו משלמים עליו, ומחירו רק עולה ועולה. שנית כיון שכושר ייצור החשמל קרוב מאוד לניצולו המלא וכל חורף וכל קיץ אנו ממשיכים לשבור שיאים של צריכה מוגזמת. ממש מוגזמת. הנה עובדה שתסביר עד כמה מוגזמת: אוכלוסיית העולם עלתה פי שניים וחצי ב–50 השנה האחרונות, אבל צריכת האנרגיה עלתה פי שמונה. חישבו על זה רגע- כל דבר בעולמינו תלוי בחשמל – תעשייה, תחבורה, חקלאות, מסחר, תיירות ועוד ועוד ועוד…
חונכנו לחשוב שהמדינה חושבת על תועלת הציבור. רובנו כבר יודעים שזה ממש לא נכון, אבל למען הסדר הטוב אספר כי בישראל לא מתקיים שוק תחרותי בתחום הפקת גז טבעי (משאב טבעי הנמצא בעומקי הים מול חופי המדינה). במקום זאת משק הגז מנוהל ע”י זכיינים בודדים ומקושרים, שמבחינתם יעדיפו לייצא את הגז ושישראל תמשיך לייבא פחם. הדבר גורם גם לעלייה מתמדת במחירי הגז והחשמל, למרות שעלותם נשארת קבועה. אותו כנ”ל על חברת החשמל שמתעקשת להישאר מונופול בתחום. בנוסף לכל אלה, כבר שנים שהמדינה מפגרת מאחור בכל הקשור להטמעת אנרגיות מתחדשות שייטיבו עם האזרחים והדורות הבאים.
לא תמיד סיפרו לנו על הנזקים הסביבתיים והסכנות הבריאותיות שבהפקת חשמל ובשימושו הבייתי. בישראל שתי תחנות הכוח חדרה ואשקלון מופעלות ע”י פחם המיובא מדרום אפריקה, קולומביה, אוסטרליה, אינדונזיה ורוסיה. כל הסיפור הזה מלווה בקידוחים ובשאיבות ממעמקי האדמה ובשינוע חוצה יבשות. שריפת הדלקים בתהליך הפקת החשמל גורמת לעלייה בפחמן דו-חמצני באטמוספרה, לזיהום אוויר, לעליית ריכוזי הכספית באוקינוסים, לשינויי אקלים וכתוצאה מכל אלה- גורמת למוות ותחלואה בקרב אוכלסיות בע”ח ובני אדם החיים בקרבת תחנות החשמל. מערכת הובלת החשמל מהווה גם היא זיהום לסביבה ולנוף ומעבר לכך הינה בזבנית אנרגיה דגולה. ובאשר לשימוש הבייתי- זיהום חשמלי משמעו תדרים גבוהים של חשמל המגיעים לקירות ביתינו, אשר אינם יכולים להתווסת במערכת חשמל ביתית ועל כן חודרים לגוף שלנו, ממש כמו ארקה. תופעה בילתי נראית זו גורמת להפרעות כגון עייפות כרונית, מיגרנות, קשיי ריכוז ואפילו סכרת. ארגון הבריאות העולמי מגדיר זיהום חשמלי כ”בעיה בריאותית מחמירה והולכת בכל העולם”.
הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות וחשמל סולארי – איך לא חשבו על זה קודם? ולמה זה עדיין לא קורה? במקום להפיק חשמל ממקורות מתכלים כמו גז, נפט ופחם ניתן להפיק אנרגיה ממקורות מתחדשים כמו מים, רוח, קרינת השמש, חום גאותרמי מבטן האדמה ועוד. הטכנולוגיות קיימות, התשתיות מתעכבות והביורוקרטיות תוקעות מקל בגלגלי הקידמה.
חונכנו לחשוב שהכי קל זה גם הכי טוב. בלחיצת כפתור אנחנו מחממים את הבית, מדליקים את האור. אפשר גם להדליק קמין או נר. אלה אולי מצריכים כמה רגעים מזמננו להפעיל אותם, אבל הם לא בהכרח פחות טובים לנו. התרגלנו למשהו מסוים ואותו אנו מכירים ואוהבים. נסו מדי פעם לאתגר את עצמכם עם שינוי ואולי תגלו שאור הנר ממש נעים ומרגיע. רטרו טכנולוגי יכול להפתיע ולרגש אתכם!
אין ברירה אלא להתלות על מכשירי החשמל? אז זהו, יש ברירה. אני לא מדברת על הפסקת צריכת חשמל ולא חזרה לימי הביניים בשם האקולוגיה. לא באתי להלחיץ או לדכא או להפחיד אלא לעורר תשומת לב. יש מכשירים חסכניים, טריקים יצירתיים, טיפים קטנים שעושים את כל ההבדל, פתרונות וחלופות שלא הכרנו ועובדות חשובות שישנו את אופן הצריכה שלנו או את תכנון הבית שלנו. הנה הצצה לעולם ומלואו של אלטרנטיבות – הפעם בנושא החימום:
1. בראש הרשימה קבלו את קמין מסה – זהו אינו קמין רגיל אשר צורך הרבה עץ ומשחרר עשן מזהם, זהו קמין חכם שיתרונותיו רבים (ממליצה בחום להכנס לאתר). מעבר ליעילות המרשימה שלו, הוא מספק חום שבעיניי הוא נעים ו”אמיתי” יותר מכזה המגיע מתחנת חשמל מרוחקת.
קמינים מגיעים בשלל צורות של חומרי תבערה – גז, נפט, סולר, בולי עץ. אבל אם באקולוגיה עסקנו, ואכן עסקנו, קבלו את גלילי הגפת – פטנט ישראלי שמהווה תחליף ידידתי לסביבה מול כל החומרים הנ”ל. מדהים!
2. אלטרנטיבה “עשה זאת בעצמך” פשוטה וזולה, אשר למרות הספק שעוררה בי קיבלה המלצות מאנשים שניסו אותה:
http://www.youtube.com/watch?v=brHqBcZqNzE
3. תנור גז, ההוא מפעם. אמנם הוא צורך משאב מתכלה, אך במקום להתחבר לשקע הוא מתחבר ישירות לבלון הגז שלנו, מה שאומר שהשימוש בו לא תלוי בחשמל. הצינור השחור שיתגלגל אחריו יכול להפחית את המשיכה אליו וגם היותו לא ככ בטיחותי מוריד לו נקודות.
4. מתוך הכלים החשמליים לחימום, המועדף עלי הוא ללא ספק הרדיאטור. הוא צורך פחות חשמל ממפזרי חום וספירלות, עובד על טרמוסטט וימשיך לחמם גם זמן מה אחרי שכובה, ובעיקר- מייצר חום נעים שמתפשט בחלל ולא מצריך להצמד אליו כמי שמתחננים להפשיר ויעשו הכל לשם כך (תופעה ידועה עם מפזרי חום או תנורי ספירלה). טיפ נהדר הוא להניח על הרדיאטור קערת מים ולטפטף בה מספר טיפות שמן אתרי – הדבר יפחית את היובש באוויר ויפיץ ריח נעים (לבחירתכם שמנים אתריים שגם יתרמו לנשימת השוהים בחדר-הדס, מנטה, אקליפטוס).
רבים וטובים ממכרי משתמשים במזגן לחימום, הוא ללא ספק יעיל אבל בשבילי הוא מייבש מדי. מה שמעניין זה שגם כאשר הוא מופעל על 20 מעלות הוא יכול לחמם את החלל. נסו את זה, ואם זה לא מספיק לכם, תעלו כל פעם מעלה עד שתגיעו לטמפרטורה הנעימה לכם. כל מעלה שתעלו מגבירה את צריכת החשמל ב5%, אבל עדיין המזגן מוביל בחסכון בחשמל כשמדובר בחימום.
5. חימום וקירור של מבנה הם השימושים אשר צורכים הכי הרבה אנרגיה. איטום טוב ובידוד טוב של החללים ומסה תרמית בקירות המבנה יפחיתו בצורה משמעותית את התלות במכשירים מווסתי טמפרטורה ואת ההוצאות הרבות סביבם, כיון שהם שומרים על חום כשקר בחוץ ועל קור כשחם בחוץ. בין אם בבית קיים ובין אם בחדש ניתן לשפר את איכות הקירות והחלונות – לדאוג שהפתחים נסגרים כראוי ע”י הוספת גומיה אוטמת, להוסיף שכבת בידוד בקיר החיצוני ע”י חומרים מבודדים או בעזרת מטפסים וצמחייה בהיקף הבית, או פשוט לתלות בדים על הקירות.
6. מחשבון אומדן עלויות חימום הבית של משרד התשתיות – מעניין… כנסו לראות את הוצאות החימום שלכם לעונה על פי פרמטרים כמו איזור אקלים, סוג דירה וכו’. המודעות לנתוני הצריכה שלנו יכולה להביא לשינוי ולחסכון התנהגותי של 20% בצריכת החשמל!
7. שטיח, וילונות אמבטיה על החלונות, להתעטף בחלוק כל היום, לאפות ולהינות מחום התנור – כמה רעיונות לא רעים, לא יקרים ומשעשעים לימי החורף הקרים – כאן.
המשך חורף חמים לכולנו.